ניסריה גונוריאה (Neisseria gonorrhoeae) נמצא בראש סדר העדיפויות של בריאות הציבור בשל ההתפתחות המהירה של עמידות לחומרים אנטי-מיקרוביאליים, הופעת עמידות לאנטיביוטיקה והיעדר חיסון.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases ביקשו חוקרים לבחון מגמות בריכוז המעכב המינימלי (minimum inhibitory concentration), בעמידות או ברגישות המופחתת של ניסריה גונוריאה לאנטיביוטיקות מסוג צפטריאקסון (ceftriaxone), אזיתרומיצין (azithromycin), טטרציקלין (tetracycline), בנזילפניצילין (benzylpenicillin) וציפרופלוקסצין (ciprofloxacin), על פני תקופה של עשר שנים.
החוקרים ערכו אנליזה רטרוספקטיבית על עוקבה פתוחה שכללה מקרי ניסריה גונוריאה. האבחנה בוצעה מדגימות שנלקחו מפי הטבעת, השופכה והלוע במכון המדעי של סן רפאלה, בין ספטמבר 2012 לפברואר 2023. ריכוזים מעכבים מינימליים של אנטיביוטיקה נקבעו על ידי בדיקת גרדיאנט בסטריפ. בנוסף, מודלים של רגרסיה ליניארית דו משתנית יושמו על ערכי ריכוזי מעכב מינימליים לוגריתמיים, ומבחן קוקרן-ארמיטאז' שימש לקביעת מגמה ליניארית בפרופורציות של זנים עמידים.
בסך הכל נותחו 436 דגימות של ניסריה גונוריאה שבודדו מ-352 מטופלים. תוצאות מחקר הדגימו כי עם הזמן, הריכוזים המעכבים המינימליים של צפטריאקסון ובנזילפניצילין ירדו (P < 0.001 , P = 0.030), בעוד שזה של אזיתרומיצין עלה (P = 0.001). לעומת זאת, לא נצפו שינויים מובהקים עבור ציפרופלוקסצין וטטרציקלין (P = 0.473, P = 0.272).
שיעורי העמידות היו כדלקמן: 89.9% עבור בנזילפניצילין, 90.8% עבור טטרציקלין, 48.2% עבור ציפרופלוקסצין ו-4.4% עבור אזיתרומיצין. בנוסף, 8.7% מהמקרים הראו רגישות מופחתת לצפטריאקסון, ורק מקרה אחד של עמידות לצפטריאקסון זוהה.
שיעור הזנים העמידים עלה עם הזמן עבור אזיתרומיצין (P = 0.007), טטרציקלין (P = 0.001) וציפרופלוקסצין (P < 0.001), בעוד שהוא ירד עבור בנזילפניצילין (P < 0.001) ועבור זנים עם רגישות מופחתת או עמידות לצפטריאקסון (P < 0.001).
החוקרים מסכמים כי זני ניסריה גונוריאה הפגינו רגישות גבוהה לצפטריאקסון, למרות זיהוי מקרים עם רגישות מופחתת או עמידות. בנוסף, נצפתה רגישות גבוהה לאזיתרומיצין. בסך הכל, משטר הטיפול הראשוני המומלץ עבור ניסריה גונוריאה אושר כיעיל.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות