מטרת המחקר היתה לבחון האם קיימת העברה בין-דורית של שיחות הורים על משקל גוף, את המאפיינים ההקשריים המעודדים שיחות על משקל גוף והאם שיח של הורים על משקל גוף מקושר למשקל גוף של הילד, תצרוכת תזונתית, תוצאים פסיכוסוציאליים והרגלי האכלה הוריים.
עוד בעניין דומה
למחקר גויסו ילדים בגילאי 5-9 שנים ובני משפחותיהם (n=1,307) משש קבוצות אתניות שונות (אפרו-אמריקאי, היספני, האמונג, ילידים אמריקאים, סומאלי/אתיופי, לבן) מתוך מחקר עוקבה אורכי בו השתתפו מרפאות ראשוניות במיניאפוליס/ סנט פאול שבמדינת מינסוטה בין השנים 2016-2019. ההורים מילאו שאלונים בשתי נקודות זמן, בהפרש של 18 חודשים. החוקרים השתמשו במודלים מתוקננים של רגרסיה על מנת לבחון מתאמים.
תוצאות המחקר הדגימו כי קיימת העברה בין-דורית של שיח על משקל גוף. בנוסף, מתאמים מובהקים נמצאו בין השתתפות של ההורים בשיח על משקל גוף לבין משקל גוף גבוה יותר ותוצאים פסיכוסוציאליים ירודים של ילדיהם 18 חודשים לאחר מכן. השתתפות הורים בשיח על משקל גוף נקשרה גם להרגלי האכלה מגבילים 18 חודשים לאחר מכן.
מסקנת החוקרים היתה כי חשיפה של הורים לשיח על משקל גוף בתור ילדים מעלה את הסיכוי כי הם עצמם ינהלו שיח על משקל גוף עם ילדיהם, וזו משפיעה לרעה על הרגלי האכלה מגבילים של ההורים, משקל וטובות פסיכוסוציאלית של ילדיהם. על אנשי צוות רפואי לשקול עידוד שיחות מוכוונות בריאות וחינוך הורים על הסכנות הפוטנציאליות וארוכות הטווח של שיח על משקל גוף עם ילדיהם.
מקור:
תגובות אחרונות