המאמצים למתן את מגיפת הקורונה (SARS-CoV-2) הביאו להקצאה מחדש של צוותי בריאות הציבור, מה שהשפיע ככל הנראה על מתן שירותים לשותפים המיניים של אנשים שאובחנו עם זיהומים המועברים במגע מיני (partner services) בזמן.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, ביקשו חוקרים לתאר תוצאים של שירותים לבני זוג לפני ובמהלך המגיפה במחוז קינג, וושינגטון. החוקרים בחנו תוצאים של שירותים לבני זוג עבור מקרי עגבת וזיבה שאובחנו בשנת 2019 ובשלוש תקופות בשנת 2020 (לפני הסגר: 1 בינואר 2020 עד 23 במרץ 2020; סגר: 24 במרץ 2020 עד 5 ביוני 2020; לאחר הסגר: 6 ביוני 2020 עד 31 בדצמבר 2020).
החוקרים תיארו שינויים לאורך זמן בשלושה תוצאים של שירותים לבני זוג: מקרים יזומים, מקרים שרואיינו ומקרים עם שותפי מין בעלי שם. בנוסף, החוקרים חישבו יחסי שכיחות מותאמים עם רגרסיה של פואסון, תוך השוואת התוצאים מ-2020 עם אלו משנת 2019.
המקרים המדווחים של זיבה ירדו מ-4611 ב-2019 ל-4179 ב-2020, ובאופן דומה, מקרי העגבת ירדו מ-665 ב-2019 ל-586 ב-2020. תוצאות המחקר הדגימו כי בשנת 2019, 60.7% מהמקרים החלו לקבל שירותי בני זוג, בהשוואה ל-42.1% לפני הסגר (יחס שכיחות מותאם 0.74; רווח בר-סמך 95%: 0.70-0.78), 41.7% במהלך הסגר (0.79; 0.73-0.85) ו-41.7% לאחר הסגר (0.81; 0.77-0.85).
מבין המקרים הללו, נראה היה ששיעור המרואיינים ירד במהלך שלוש תקופות הסגר (52.4%, 41.0%, 44.1%) לעומת 55.7% בשנת 2019. עם זאת, לאחר התאמה לערפלנים, שכיחות הראיונות היתה נמוכה יותר בתקופה שלפני הסגר בלבד (0.91; 0.85-0.99) וגבוהה יותר במהלך הסגר (1.10; 1.01-1.20) ואחריו (1.12; 1.06-1.19).
מטופלים שרואיינו ציינו את שמותיהם של בני זוגם בתדירות גבוהה יותר במהלך הסגר (21.4%; 1.35; 1.05-1.74) ובתדירות פחותה לאחר הסגר (16.0%; 0.63; 0.51-0.79) בהשוואה לשנת 2019 (26.6%).
החוקרים מסכמים כי תוצאות אלו מדגישות את הצורך הקריטי בשמירה על עתודה של עובדי בריאות ציבור מיומנים ויישום תכניות פריסה אסטרטגיות עבור הצוות הקיים. אמצעים אלה חיוניים כדי לתעדף מקרים ולקיים מאמצי בריאות ציבור החיוניים בניהול זיהומים המועברים במגע מיני בתקופות של משברים בבריאות הציבור.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות