דווח כי חשיפה למתכות כבדות קשורה לתפקוד קוגניטיבי לקוי, אך המנגנונים הבסיסיים עדיין לא ברורים. לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology ממצאיו של מחקר שבו חוקרים ביקשו לבחון אלמנטים מרכזיים של מתכת כבדה הקשורים לתפקוד קוגניטיבי ולחקור עוד את התפקיד המתווך הפוטנציאלי של מתילציה של DNA הקשור למתכת.
עוד בעניין דומה
רמות בדם של ארסן, קדמיום, עופרת, נחושת, מנגן, אבץ ומתילציות DNA ברחבי הגנום זוהו בנפרד בדם היקפי ב-155 מבוגרים. התפקוד הקוגניטיבי הוערך באמצעות בחינת Mini-Mental State Examinationי(MMSE). החוקרים השתמשו בשיטות שונות לזיהוי מתכות הקשורות לתפקוד קוגניטיבי. מחקר אסוציאציה עם אפיגנום רחב בדק את פרופיל המתילציה של ה-DNA של המתכת שזוהתה, ואנליזת תיווך חקרה את תפקידה המדיאטורי.
תוצאות המחקר הדגימו שציוני ה-MMSE הראו ירידה משמעותית של 1.61 (רווח בר סמך 95%: -2.64, -0.59) עם כל עלייה של סטיית תקן אחת ברמת הארסן שעבר טרנספורמציה; קשר זה היה משמעותי במודלים מרובים של מתכות ושלט בהשפעה השלילית הכוללת של 6 תערובות של מתכות כבדות על התפקוד הקוגניטיבי.
73 עמדות מתילציה דיפרנציאלית היו קשורות לארסן בדם (p < 1.0 × 10-5). רמות המתילציה ב-cg05226051 (מיוחסות ל-TDRD3) ו-cg18886932 (מיוחסות ל-GAL3ST3) תיווכו 24.8% ו-25.5% מהקשר בין ארסן בדם לתפקוד קוגניטיבי, בהתאמה (כולם p < 0.05).
החוקרים הסיקו כי רמות הארסן בדם הראו קשר שלילי עם התפקוד הקוגניטיבי של מבוגרים. ממצא זה מראה ששינויים במתילציה של DNA הקשורים לארסן הם מתווכים חלקיים קריטיים שעשויים לשמש סמנים ביולוגיים פוטנציאליים למחקרים נוספים הקשורים למנגנון.
מקור:
תגובות אחרונות