ההתפתחות המהירה של עמידות לחומרים אנטי-מיקרוביאליים לטיפול בזיבה, זיהום על ידי החיידק ניסריה גונוריאה (Neisseria gonorrhoeae), מדגישה את החשיבות של דרכי מניעה חדשות. עדויות אחרונות מצביעות על כך שהחיסון נגד החיידק מנינגוקוק (Neisseria meningitides) מזן B עשוי להיות יעיל חלקית נגד זיהום גונוקוקלי. עם זאת, כדאיות החיסון והתפקיד שעליו למלא במניעת זיבה אינם ידועים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים דימו את ההעברה של זיבה בתוך אוכלוסיה הטרוסקסואלית לאורך עשר שנים על מנת לזהות את האסטרטגיות היעילות ביותר להקצאת תקציב קבוע מדי שנה לתכניות חיסונים ובדיקות סקר.
בכל שנה ניתן היה להקצות משאבים לחיסון מטופלים או לרשום אותם לתוכנית רבעונית של בדיקות סקר. הניתוח כלל ריבוד לפי מצב (חיסון לעומת סיקור), מין (זכר או נקבה) ומסגרת ההרשמה (בדיקת סקר או ביקור בשל הופעת תסמינים) ונשקלו שמונה גישות שונות לשליטה במחלת הזיבה.
לאחר מכן, החוקרים קבעו את דפוסי ההשקעה השנתיים בין שמונה אסטרטגיות הבקרה שהפחיתו את שכיחות הזיבה, בהתחשב בהנחות שונות. בנוסף, בוצע שימוש במודל הדבקה ממודר המבוסס על ספרות קיימת ספציפית לארצות הברית כדי להגדיר פרמטרים של הניתוח.
תוצאות המחקר הדגימו כי מתן חיסון לגברים עם זיהום תסמיני שהופיע לאחרונה, אשר נוטים יותר לפעילות מינית גבוהה, היה אופטימלי לשליטה בזיבה ברמת האוכלוסיה. בהינתן תקציב מניעה של 3 דולר לנפש, ניתן היה למנוע 9.5% מהזיהומים (299 דולר למניעת זיהום אחד), להפחית את ההשלכות של זיבה ואת השימוש הנלווה בתרופות אנטי-מיקרוביאליות באחוזים דומים.
תוצאות אלו היו עקביות בכל ניתוחי הרגישות שהגדילו את התקציב, תיעדפו את ההיארעות או הפחתת השכיחות בנשים, או הורידו את עלויות הסיקור. בנוסף, בתרחיש שבו יושמו בדיקות סקר בלבד, רק 5.5% מהזיהומים נמנעו.
החוקרים מסכמים כי החיסון הזמין כיום, אם כי הוא יעיל במידה מתונה בלבד, עשוי להיות עדיף על בדיקות תכופות לבקרת זיבה ברמת האוכלוסיה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות