בשנת 2021, ההנחיות הלאומיות לטיפול בכלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis) השתנו מהמלצה על אזיתרומיצין (1 גרם; מנה בודדת) או דוקסיציקלין (100 מ"ג פעמיים ביום למשך 7 ימים) להמלצה על דוקסיציקלין בלבד כקו ראשון. הדפוסים והשינויים בשיטות הרישום של טיפול בכלמידיה טרכומטיס לפני שינוי ההנחיות אינם מובנים היטב.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העתSexually Transmitted Diseases, ערכו חוקרים ניתוח מגמות תוך שימוש בנתוני מעקב על מחלות המועברות במגע מיני. הם כללו את כל המקרים של נשים עם זיהום אורוגניטלי בכלמידיה טרכומטיס בנות 15 שנים ומעלה, שהתגוררו במחוז קינג, ווישינגטון, ואובחנו בין השנים 2010 ל-2018.
נתוני המעקב כללו מידע על נתונים דמוגרפיים, היסטוריה מינית, מאפיינים קליניים, מתקן אבחון (למשל, מחלקה לרפואה דחופה, תכנון משפחה) ומשטר טיפול. בנוסף, החוקרים ערכו ניתוחים תיאוריים כדי לבחון מגמות בשיטות רישום לאורך זמן ולפי סוג מתקן. במחקר בוצע שימוש ברגרסיה פואסונית כדי לבחון את הקשר בין מאפייני מקרי הכלמידיה וקבלת אזיתרומיצין.
במהלך תקופת המחקר, אותרו 36,830 מקרים של נשים עם זיהום אורוגניטלי בכלמידיה טרכומטיס. לפי תוצאות המחקר, אחוז המקרים שקיבלו אזיתרומיצין עלה משמעותית מ-86% ב-2010 ל-94% ב-2018 ואילו אחוז המקרים שקיבלו דוקסיציקלין ירד מ-13% ל-5%. חמישה מתוך שמונה סוגי המתקנים רשמו אזיתרומיצין ליותר מ-95% ממקרי הכלמידיה עד 2018. בנוסף, חולות צעירות יותר וחולות השייכות לקבוצות מיעוט אתניות נטו יותר לקבל אזיתרומיצין במקום דוקסיציקלין, בניגוד לחולות מבוגרות יותר וחולות לבנות, בהתאמה.
החוקרים מסכמים כי יידרשו שינויים משמעותיים בשיטות הרישום של טיפול בכלמידיה כדי להתיישר עם הנחיות הטיפול המעודכנות. תוצאות אלו מדגישות את החשיבות של מאמצי חינוך והכשרה ממוקדים של גורמים רפואיים על מנת לעודד את המעבר לשימוש בדוקסיצילין.
מקור:
תגובות אחרונות